חשיפה תעסוקתית של רופאי שיניים
רופא שיניים: מאבחן ומטפל במחלות, פציעות, ומומים של השיניים והחניכיים.
תעסוקות מקושרות: טכנאי שיניים, שיננית, פריודנטיסט, אורתודנט , מנתח פה ולסת.
מקומות עבודה: מרפאות שיניים פרטיות ו/או מוסדיות; בתי ספר לרפואת שיניים; מחלקות לניתוחי שיניים בבתי חולים .
לצורך אבחון, רופא השיניים נעזר בצילומי רנטגן ובמכשירים דנטליים שונים.
בפעולותיו רופא השיניים מנקה, קודח, מקרצף, משייף, מלטש ומצפה שיניים, משתיל ועוקר שיניים; מבצע פעולת שריפה של רקמות וחניכיים, כל זה תוך שימוש בכלים ידניים ובמכשירים סובבים, אביזרים דנטליים, כימיקלים ומכשירים כירורגיים.
סיכונים תעסוקתיים: רופא שיניים חשוף לסיכונים שונים במהלך עבודתו. זיהוי, הערכה ובקרת הסיכונים הגורמים לפציעות ולמחלות תעסוקתיות יאפשר לתכנן וליישם אמצעי מגן מתאימים כנגד סיכונים אלה.
בין הסיכונים אליהם חשופים רופאי השיניים ובעלי מקצועות מקושרים לתחום זה נמנים:
חשיפה למחוללי מחלות (חיידקים, וירוסים) שמקורם במטופלים חולים או נגועים; חשיפה לקרינת איקס , חשיפה לאירוסולים, כוויות בעור הידיים והאצבעות ממגע במשטחים חמים, אוויר חם או קיטור לוהט (אוטוקלאב); דקירות ממחטים וחתכים מכלים חדים, משיניים שבורות או קרמיקה; חשיפה לכימיקלים מסוכנים שבדבקים ,באמלגם, ובחומרי הקשיה (פולימרים), שימוש בפלואוריד, נוזלי חיטוי ועיקור, ובחומרי הרדמה.
רופאי השיניים חשופים גם לסיכונים ארגונומיים (עייפות הידיים, הזרועות והעיניים) וכמו כן לפגיעה בעור הידיים כתוצאה מרחיצה וקרצוף תכופים.
מקורות
ILO (International Labor Office) Encyclopaedia of Occupational Health and Safety, 2012
CDC (Centers for Disease Control and Prevention) Summary of Infection Prevention Practices in Dental Settings, 2016.
ADA (American Dental Association) Infection Control Recommendations for the Dental Office and the Dental Laboratory, 2012