בקר בטיחות באתר בנייה - הגדרות ע"פ חוק

​

“המידע בעמוד מתייחס, בין היתר, לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (תיקון), התשפ״ו–2025,                  וצפויות להיכנס לתוקף ביום 15.10.2026.

יש לבחון בכל פרויקט את הדין והוראות המעבר החלים במועד ביצוע העבודה.”

​

בקר בטיחות הוא בעל תפקיד מקצועי שממונה מטעם מזמין עבודת הבנייה לצורך ביצוע בקרה עצמאית על מצב הבטיחות באתר ועל אופן הטיפול בסיכונים במהלך ביצוע הפרויקט.

התפקיד נקבע במסגרת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) (תיקון), התשפ״ו–2025, כחלק מהרחבת האחריות של מזמין העבודה לניהול הבטיחות בפרויקט.

מטרת הבקרה אינה להחליף את מנהל העבודה, מנהל האתר או ממונה הבטיחות, אלא להוסיף שכבת בקרה מקצועית מטעם המזמין, המאפשרת לזהות פערים, לוודא שהסיכונים שנקבעו בתוכנית הבטיחות מקבלים מענה ולדרוש טיפול כאשר נמצאים ליקויים.

​

מי נדרש למנות בקר בטיחות? 

האחריות למינוי בקר הבטיחות מוטלת על מזמין עבודת הבנייה.

במסגרת התקנות החדשות, המזמין אינו מסתפק עוד בהתקשרות עם מבצע הבנייה בלבד. עליו לוודא כי ננקטים צעדים ממשיים לניהול הבטיחות בפרויקט, ובכלל זה מינוי בקר בטיחות מטעמו.

מינוי בקר הבטיחות הוא אחד התנאים שנקבעו במסגרת אחריות המזמין לפני ובמהלך ביצוע עבודות הבנייה.

​

מי ראשי לשמש כבקר בטיחות?

בקר בטיחות אינו כל אדם המבצע ביקורת באתר.

על פי הנחיות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מדובר בתפקיד מקצועי המחייב כשירות בתחום ההנדסה האזרחית, בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות, ובכלל זה מהנדס רשום או הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית העומד בדרישות שנקבעו לתפקיד.

לפני ביצוע מינוי יש לוודא כי בעל המקצוע המיועד עומד במלוא תנאי הכשירות המעודכנים הקבועים בתקנות.

​

הגדרות תפקיד - בקר בטיחות: 

בקר הבטיחות מבצע בקרה מקצועית לאורך חיי הפרויקט.

בין פעולותיו:

• קובע ומבצע ביקורים באתר הבנייה במועדים הנדרשים ובשלבים משמעותיים של הפרויקט.

• בוחן את מצב הבטיחות באתר בפועל.

• בודק את הסיכונים שנקבעו במסגרת תוכנית הבטיחות.

• בוחן האם אמצעי הבקרה והמענים שנקבעו לסיכונים אכן מיושמים בשטח.

• מזהה פערים בין דרישות הבטיחות, תוכנית הבטיחות והביצוע בפועל.

• מתעד את ממצאי הבקרה.

• מדווח על הממצאים למזמין העבודה ולמבצע הבנייה.

• מבצע מעקב אחר ליקויים ומענים שנדרשו בעקבות הבקרה.

• מהווה עבור המזמין גורם מקצועי נוסף המאפשר לו לקבל תמונת מצב לגבי רמת הבטיחות בפרויקט.

התקנות קובעות כי בקר הבטיחות יבקר באתר, ובין היתר בשלבים מרכזיים כגון חפירות, ביסוס, הקמת השלד ועבודות הגמר, ככל ששלבים אלה מתקיימים בפרויקט.

הבדיקה אינה צריכה להסתכם בסיור חזותי.

בקרת בטיחות אפקטיבית צריכה לבחון בין היתר:

תוכנית הבטיחות
האם הסיכונים הרלוונטיים לפרויקט זוהו והאם נקבעו עבורם אמצעי מניעה ובקרה מתאימים.

יישום בשטח
האם הפעולות שנקבעו במסמכי הבטיחות אכן מבוצעות באתר.

עבודות בסיכון
עבודה בגובה, חפירות, פיגומים, הרמות, ציוד מכני, חשמל, עבודות חמות, פתחים, נפילת חפצים וסיכונים נוספים בהתאם לאופי הפרויקט.

ארגון האתר
דרכי גישה ומעבר, גידור, שילוט, סדר וניקיון, הפרדת אזורי עבודה והגנה על עובדים ועוברי אורח.

בעלי תפקידים וכשירויות
קיומם של מינויים, הסמכות, הדרכות ובדיקות הנדרשים לפי דין.

ציוד ומתקנים
התאמת ציוד העבודה, בדיקות תקופתיות, תקינות אמצעי מגן ושימוש בציוד בהתאם לדרישות.

טיפול בליקויים

האם ליקויים שאותרו בבקרות קודמות טופלו והאם הפעולות שנקבעו אכן סגרו את הסיכון.

​

מה ההבדל בין בקר בטיחות לממונה בטיחות?  

מדובר בשני תפקידים שונים.

ממונה על הבטיחות הוא בעל תפקיד שמינויו, כשירותו ותפקידיו מוסדרים בדיני הבטיחות בעבודה והוא פועל במסגרת הארגון או מקום העבודה בהתאם לחובות החלות עליו.

בקר בטיחות באתר בנייה, לעומת זאת, הוא מנגנון בקרה שנקבע במסגרת התקנות החדשות לענף הבנייה וממונה מטעם מזמין העבודה.

תפקידו המרכזי הוא לבצע בקרה מקצועית ולספק למזמין תמונת מצב עצמאית על ניהול הסיכונים והבטיחות באתר.

לכן, מינוי ממונה בטיחות אינו מהווה כשלעצמו תחליף למינוי בקר בטיחות כאשר קיימת חובה למנותו.

​

מה ההבדל בין בקר בטיחות למנהל עבודה?  

גם כאן אין מדובר באותו תפקיד.

מנהל העבודה אחראי לניהול עבודות הבנייה בהתאם לסמכויות ולחובות המוטלות עליו מכוח תקנות הבטיחות.

בקר הבטיחות אינו מנהל את העבודה במקום מנהל העבודה.

הוא מבצע בקרה על המערכת ועל יישום אמצעי הבטיחות, ומדווח למזמין ולמבצע הבנייה על ממצאיו.

המשמעות היא הפרדה בין מי שמנהל את העבודה בשטח לבין מי שבוחן באופן מקצועי האם מערך הבטיחות שנקבע לפרויקט אכן מיושם.

​

בקרת בטיחות נכונה מתחילה לפני שהעבודה מתחילה

הערך של בקר בטיחות אינו מתחיל רק לאחר שנמצא ליקוי.

כדי שהבקרה תהיה אפקטיבית, נכון לשלב את בקר הבטיחות כבר בשלבי ההיערכות לפרויקט:

1. בחינת מאפייני הפרויקט והסיכונים הצפויים.

2. בדיקת תוכנית הבטיחות.

3. הגדרת נקודות הבקרה לאורך הפרויקט.

4. קביעת מועדי ביקור בהתאם לשלבי הביצוע.

5. ביצוע בקרות מתועדות באתר.

6. העברת ממצאים ברורה למזמין ולמבצע הבנייה.

7. קביעת פעולות מתקנות ואחראים לביצוע.

8. מעקב אחר סגירת הליקויים.

9. תיעוד הבקרה כחלק ממערך ניהול הבטיחות של הפרויקט​

 

עומדים להתחיל פרוייקט בבנייה?  

אל תמתינו לביקורת או לאירוע בטיחות.

יש לבדוק כבר בשלב ההתקשרות:

האם הפרויקט מחייב מינוי בקר בטיחות?
האם בעל המקצוע שנבחר עומד בדרישות הכשירות?
האם קיימת תוכנית בטיחות מתאימה לפרויקט?
האם הוגדרו נקודות בקרה לאורך שלבי הביצוע?
והאם קיים מנגנון ברור לטיפול ומעקב אחר ליקויים?

בקרה מקצועית ומתועדת מאפשרת למזמין לזהות פערים בזמן, לדרוש טיפול ולוודא כי דרישות הבטיחות אינן נשארות על הנייר בלבד.

​

ניתן לבצע בחינה מקדימה של הפרויקט, לבדוק את דרישות הדין החלות עליו, להגדיר את מערך הבקרה הנדרש ולבנות תהליך מסודר של בדיקה, תיעוד, טיפול ומעקב אחר ליקויים לאורך שלבי הביצוע.