מוכנות לחירום

הבסיס החוקי המחייב מפעלים להחזיק ציוד לקראת שעת חירום ולאמן את עובדיהם בנושאי התגוננות אזרחית בתוך המפעלים :

• חוק ההתגוננות האזרחית התשי"א 1951 ומתקנות ההתגוננות האזרחית (ציוד מפעלים ומוסדות ואימון עובדיהם) התשל"ג 1973.

• תקנות ההתגוננות האזרחית קובעות בסעיף 13: בעל מפעל ימנה, מבין עובדיו, מפקד או מפקדים לענייני התגוננות אזרחית במפעל.

• סעיף 20 ז' בתקנה זו מחייב בעלי מפעלים לאמן את עובדיה להתגוננות, לפי המפרטים הקבועים בתקנות ההתגוננות האזרחית.

​

בעל מפעל או מוסד הינו אחראי להתגוננות האזרחית בתחומו

​

ששת עיקרי הפעולות לשעת- חירום:

1. כללי: התארגנות המפעל לשעת-חירום כוללת פעולות תכנון וארגון במסגרת המפעל עצמו ובתיאום עם גורמים נוספים. מוצע להשתית את ההתארגנות לשעת-חירום תוך התאמה: לסוג המפעל, גודלו, מיקומו, תוצרתו וכיו"ב.

2. מינוי איש קישור לשעת-חירום: קיימת חשיבות למינוי אחד העובדים כאחראי לשעת-חירום במפעל ומול הרשויות הייעודיות וגורמי מל"ח במרחב.

3. מינוי אחראי לשעת-חירום: יש למנות אחראי להפעלת המפעל בשעת חירום (מ"מ למנהל המפעל) שיהיה מעודכן בפרטי התכנון והארגון של המפעל בשעת חירום.

4. הכנת תכנית מפורטת: מפעל חיוני יתאם ההחלטה לגבי היקף התפוקה עם הרשות הייעודית לשעת-חירום.

5. הכנת תיק תכנון לשעת-חירום: מטרת התיק לרכז את המידע בדבר הפעלת המפעל בשעת-חירום, כולל נתונים על פעולות ההכנה והאמצעים הקיימים לשעת-חירום. על כל מפעל להתאים  את תיק התכנון לצרכיו.

6. גורמי הקשר לשעת-חירום: הגופים עימם קשור המפעל לצרכי שעת-חירום כוללים את: הרשות במשרד הממשלתי, הרשות המקומית בתחומה נמצא המפעל (במיוחד המפעל המספק או משרת צרכי האוכלוסיה המקומית), ומשרדי הממשלה המקיימים מגע עם מפעלים חיוניים (כמו משרד העבודה, התחבורה וכיו"ב)

 

לצפייה בתעודת הסמכה כממונה התגוננות אזרחית -  לחץ כאן

​